פתיחת תפריט הנגישות  

קניון נגיש

נגישות היא אחד הנושאים המדוברים כיום בכל תחומי החיים, כשהנגשה של מבני ציבור, ביניהם קניונים ומרכזים מסחריים, היא חלק חשוב בעניין ■ בפרו-מול לא רק שמציעים שירותי הנגשה מא' ועד ת', אלא שגם מאמינים שנגישות הינה ערך חברתי חשוב ■ נגישות זו רגישות

בטח יצא לכם להיות עדים לאירועים גדולים לילדים, בהם התורים לא נגמרים והבלגן חוגג. במקרה הטוב הילדים מנדנדים לכם או רבים אחד עם השני, אבל מה קורה כשמדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, אוטיזם או מוגבלויות מנטאליות אחרות? לא בטוח שידעתם, אבל ילדים כאלו מקבלים מביטוח לאומי תעודה שמקנה להם פטור מעמידה בתור.

באותו עניין, אבל מזווית שונה לגמרי, לפני מספר שבועות הגיע אדם רכוב על סגווי לאחד הקניונים הגדולים והמוכרים באזור המרכז, והסביר לשומרים שבשל מוגבלות זמנית הוא לא יכול ללכת, לשכב או לשבת, ויכול לנוע רק באמצעות הסגווי. הוא היה מגובה גם באישור רפואי, אבל השומרים מנעו ממנו את הכניסה לקניון. התביעה שהגיש מתבררת בימים אלו בבית המשפט.

דוגמאות אלו הן רק טיפות בים של חוסר ידע ולעיתים חוסר הבנה למשמעות שיש להיותך אדם עם מוגבלות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיים כיום בישראל כ- 1,440,000 אנשים עם מוגבלות, כלומר כמעט בכל משפחה שישית בישראל יש אדם עם מוגבלות כלשהי. אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התשנ״ח 1998) כ"אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בְּשֶׁלָּהּ מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". עוד חשוב לזכור כי נגישות חשובה גם לאנשים שאינם מוגדרים כ"אנשים עם מוגבלות" ביניהם אמהות עם עגלות ילדים, אנשים מבוגרים, אנשים כבדי משקל, אנשים גבוהים או נמוכים במיוחד, אנשים עם מוגבלות זמנית ועוד.
איך אלו קשורים לקניונים ומרכזים מסחריים אתם אולי שואלים? חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות מתייחס, בין היתר, לצורך בהנגשת מקום ציבורי, דוגמת קניון או מרכז מסחרי לרבות בתי העסק שבו והשירותים הניתנים בתחומו. הכוונה בחובת ההנגשה באה לידי ביטוי בהסדרת גישה פיזית והנגשת השירות.

שירותי הנגשה מא' ועד ת'

"מדובר למעשה בארבעה סוגים עיקריים של מוגבלויות: מוגבלות פיזית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה ומוגבלות קוגניטיבית", מסבירה שרון זלצמן בנין, מנהלת תפעול ובקרה ורכזת נגישות בחברת פרו-מול. "הרעיון של בנין נגיש הוא שכל אדם יוכל להיכנס לבנין ולהשתמש בשירותים השונים, כשהדגש הוא שיוכל לעשות זאת באופן מכובד ושיווני. כלומר, שאם יש מדרגות בכניסה למבנה ואומרים למי שיש לו מוגבלות פיזית ומתנייד באמצעות כסא גלגלים שהוא צריך להיכנס מהרמפה האחורית בכניסת הספקים שמסביב- זה לא מכובד ולא שיוויוני. 

לפי החוק חובת הנגשת המבנים חלה על בעלי הנכסים ולא על חברת הניהול. "למרות זאת, חברת פרו-מול מנגישה עבור בעלי הנכסים את המבנים ומטפלת בנושא במסגרת שירותי הניהול שלנו, ואת זה לא עושה אף חברת ניהול אחרת בישראל", אומרת שרון. "לשמחתנו, יש בידינו את הכלים המקצועיים להפוך את תחום הנגישות לחלק מסל השירותים המוצע ליזם וערך מוסף שחשוב לנו להציע. זאת ועוד, בחברת פרו-מול נותנים שירותי הנגשה מלאים מא' עד ת' לבעלי נכסים, וכל רשת קמעונאית, מרכז מסחרי או קניון יכולים לקבל את השירות הזה מאיתנו, גם אם אנחנו לא חברת הניהול שלהם".

ומה לגבי החנויות במרכז?

"על הנעשה בתוך החנויות עצמן אין לנו שליטה. אנו ממליצים מה נכון ומה צריך, אבל מבחינה זו יכולת השליטה שלנו על מה שקורה בתוך הנכס היא מוגבלת. במרכזים עצמם אנו מציעים שירות נגיש כולל, כאשר כל הוראות תקנות נגישות השירות מיושמות, העובדים עברו הדרכה מתאימה, נכתבו נהלים כמחויב, אתר האינטרנט הונגש וכדומה. לקראת 2016 אנו מתכננים גם שכל אירוע, אפילו שעת סיפור, יהיה מותאם למשל לילדים כבדי שמיעה".   

אבל קיום החוק היבש הוא רק קצה קצהו של העניין. "נושא הנגישות הוא באמת בנפשנו", אומרת שרון. "מעבר לשירותי ההנגשה, כל המנהלים והעובדים בחברה עברו הכשרה מיוחדת בתחום הנגישות. הם הסתובבו פיזית עם כסאות גלגלים וכיסויי עיניים והתנסו בעצמם בתחושות של אנשים עם מוגבלויות. הם הבינו מה המשמעות של לראות סף בגובה סנטימטר וחצי שלא מאפשר לכסא הגלגלים לעבור, וחשו על בשרם איך מרגיש להיות לקוי ראייה במקום שכולו התבוננות ומראות. גם אתרי האינטרנט שלנו מונגשים לחלוטין בעקבות השקעה כספית גדולה מאד. בימים אלו אנו נמצאים במהלכו של פיילוט מיוחד לעיוורים בקניונים. המצב כיום הוא שעשרות אלפי עיוורים וכבדי ראיה, שישבו בעיקר בבית והיו תלויים במלווה חיצוני, יוכלו להסתובב בקניון בעתיד הקרוב. מדובר במכשיר אלקטרוני קטן המפוזר ברחבי הקניון. כשאדם עם מוגבלות בראייה נכנס לקניון, הוא מפעיל אפליקציה שמנחה אותו באמצעות הדרכה קולית. הוא שומע ממש הסבר לגבי איפה הוא נמצא ומה לידו, מה שמאפשר לו להסתובב חופשי בקניון. אם תרצו, זה כמו waze פרטי באוזן שמנחה אותו לאן ללכת". 
 
למה בכלל  להנגיש בתי קפה ומסעדות?
א. על‏ מנת‏ לעמוד ‏בדרישות ‏הדין ולהימנע‏ מאפשרות‏ תביעה אזרחית ‏ואכיפה ‏פלילית.
ב. זו‏ חובה‏ לצורך ‏קבלת‏ רישיון‏ עסק.
ג. עסק ‏נגיש‏ מאפשר‏ ליותר ‏לקוחות ‏להיכנס ‏וליהנות ‏מהשירות; מסעדה נגישה שווה‏ מסעדה מרוויחה.
ד. נכון‏ חברתית,‏ערכית ותדמיתית.
ה. גם‏ לאנשים ‏עם‏ מוגבלות ‏מגיע‏ לחיות‏ בכבוד,‏ בעצמאות‏ וליהנות מחוויית המסעדה ‏באופן‏ שיוויוני יחד ‏עם ‏שאר ‏הציבור.

מה הופך בית קפה או מסעדה לנגישים?
בין היתר:
  • חניית נכים
  • דרך גישה נוחה לאדם המתנייד בכסא גלגלים עד לדלת הכניסה ובתוך בית העסק
  • דלתות ברוחב מתאים
  • מעברים נוחים ללא מכשולים
  • שירותי נכים
  • עיצוב פנים נגיש דוגמת כסאות נגישים ושולחן שגובהו מאפשר למי שנעזר בכסא גלגלים לשבת בנוחות כשרגליו מתחת לשולחן.
  • עמדת שירות עצמי וקופה נגישות
  • תאורה מספקת לטובת אנשים בעלי מוגבלות בשמיעה כדי לאפשר להם קריאת שפתיים של הדוברים וכן תאורה לא מסנוורת לטובת אנשים בעלי מוגבלות בראייה
  • אקוסטיקה טובה החיונית לאנשים לקויי שמיעה
  • תפריט נגיש המאפשר הקראה במידת הצורך או פונט קריא לאנשים עם מוגבלות בראייה
  • לולאת השראה לשימוש אנשים כבדי שמיעה
  • כניסת חיות שירות במידת הצורך
  • שילוט נגיש

רשימת הדיוור של פרומול
כל החדשות מעולם הקניונים הישר לתיבת האימייל שלך