פתיחת תפריט הנגישות  

עשר הדרכים להצלחתו של מרכז העיר

תקציר הרצאה של עופר שחטר – מנכ"ל חברת פרו-מול ניהול קניונים בע"מ


בשנות ה- 30של המאה הקודמת, שמו לב פרנסיה של העיר פורט'וורט' בטקסס, כי מאז שנפתח סניף סופרמרקט גדול בקצהו של הרחוב הראשי, השתפרו עד מאד המכירות בחנויות שלאורכו של הרחוב. מספר שנים לאחר מכן, כשנפתח בית כל-בו בקצהו השני של הרחוב, עוד עלו וגדלו המכירות אף יותר.
כך הונחה למעשה אבן הפינה לבנייתו של הקניון המודרני – מחליפו של כיכר העיר.
עשרות שנים לאחר מכן, החלו פרנסי ערים רבות בעולם להתלבט באופיו של המסחר העירוני, ולנסות להבין איך גורמים למרכזי העיר שלא להינטש לאור ה"פרבר"יזציה שפשתה בעולם המערבי.
אנסה לעמוד על עשר הנקודות העיקריות שגורמות להצלחתו של קניון, ואראה כיצד תשע מהן דומות גם לנעשה ברחובה הראשי של עיר, בעוד הנקודה העשירית ניתנת ליישום ע"י הרגולטורים.

מקובל לחשוב כי הנקודות החשובות המביאות להצלחתו של קניון הינם:

1. מיקום – באזור מרובה תושבים.
2. גודל השטח המסחרי – שטח מסחרי צריך להיות גדול מספיק כדי להיות אטרקטיבי ומושך.
3. יחס השטח המסחרי לכמות האוכלוסייה לה הוא מיועד.
4. נגישות ודרכי הגעה– כדי שתתאפשר הגעה מהירה של הקונים.
5. חנייה - בשפע, עדיף בחינם.
6. תמהיל – מגוון חנויות שעונה על צרכי הקהל.
7. כמות חנויות ומגוון – ריכוז של מספר חנויות גדול יוצר אטרקטיביות.
8. שילוב עוגנים ועוגני משנה – אותן חנויות אשר מושכות את הקהל בזכות הכוח המסחרי שלהן, ואשר גורמות לקהל להיחשף לחנויות הקטנות.
9. שילוב בידור ובילוי- החיבור שבין מרכז קניות למרכז בידור, מסעדות ובתי קולנוע הינו מתכון להצלחה.


הנקודה העשירית והחשובה ביותר, הינה זו שמפקידה את הצלחתו של מרכז הקניות בידי חברת ניהול מקצועית, אשר בידיה יש את הכוח לנהל את השטח המסחרי.
הכוח המופקד בידיה הינו תוצאה של מערכת הסכמי ניהול בין כלל הדיירים. מכיוון שחברת הניהול הינה שלוחתו של הבעלים של המרכז המסחרי, האינטרס המובהק של חברת הניהול הינו הצלחת מרכז הקניות- הצלחת הסוחרים שבו היא זו שתגרום לעליית דמי השכירות ולהצלחתו הכלכלית של היזם.

וכאן נמצא ההבדל העיקרי שבין מרכז קניות הומוגני לבין מרכזה של עיר.

למעשה, תשעת הסעיפים הראשונים שהוזכרו לעיל, נמצאים גם בכל מרכז עיר, גם אם לא בתצורה הטובה ביותר או באותה תשומת לב שניתנת ע"י יזם פרטי. חנייה יש גם ברחוב דיזנגוף וסביבותיו, שטח מסחרי גדול מספיק יש במדרחוב הירושלמי, נגישות טובה יש גם ברחוב ביאליק ברמת גן.

חברת הניהול, והסמכויות המוקנות לה, אינן קיימות ברוב המוחלט של הרשויות העירוניות, וזהו עקב אכילס שגורם לחוסר ההצלחה המסחרית במרכזי הערים. חברת ניהול מתאימה הייתה דואגת לניקיון הרחוב, לתאורה מתאימה, לשמירה, לחלוקה הגיונית של דיירי עוגן וחנויות קטנות, למבצעי קידום מכירות ועוד.

נעשו מספר ניסיונות להקמת חברת ניהול במרכזי ערים בעולם. גם בארץ, ניסתה עיריית תל אביב להקים מינהלה לרחוב דיזנגוף, וביתר הצלחה הקימה את מנהלת רחוב נחלת בנימין ומנהלת שוק הפשפשים. ההצלחה היחסית בשנים האחרונות של נחלת בנימין ושוק הפשפשים מעידות על היכולת של חברת ניהול – ובתנאי שיש לה את הכלים לפעול.

הדוגמה הטובה ביותר של ניהול עירוני למתחם עירוני הינו מתחם שפך הירקון. פעילות נכונה של חברת אתרים העירונית, גרמה לאזור מחסנים נידח ומוזנח להפוך לאחד מפנינות הבילוי של העיר ללא הפסקה.

לסיכום – יש תקומה למתחמי מסחר ברחובות הראשיים. ניתן לחסוך את השנים הארוכות של הציפייה לפעילות של כוחות השוק, וזאת באם ייקחו פרנסי הערים את הידע שנרכש במגזר הפרטי וישתמשו בו בתבונה.

רשימת הדיוור של פרומול
כל החדשות מעולם הקניונים הישר לתיבת האימייל שלך